או בעברית טרוטת עין הקשת (שם יפה, לא?). בעל הבית שלנו תפס כמה בנהר ונתן לנו אחד, כבר נקי ובלי הבִּפְנוֹכוֹ. גם ככה לא הייתי מסוגלת להסתכל לו בעינים. ריצ' שימן ותיבלן, גם עם הבזיליקום והפטרוזוליה מהעדנית המיניאטורית שלנו, והגריל בתנור. הריח ונראה כל כך טוב כשיצא מהתנור שישר טרפנו אותו בלי לצלם....
בורקסים
ממש קל לעשות לבד כשאפשר לקנות בצק פריך בסופר. כמובן שאין כאן גבינות לבנות-קשות שוות, בחור שאנחנו גרים בו, אבל מילאתי בפטה מתובלנת ויצא טעעעים
שיחת הטלפון השבועית
כל יום שישי אחרי ארוחת הערב המסורתית אמא מתקשרת לספר את כל החדשות השבועיות. אחר כך הטלפון עובר לאבא ולאחיות ולסבתא, וכנראה שכל פעם מחדש אני אומרת את המנטרה: שבת שלום, מה נשמע? מה העניינים? סבבה. כי כל פעם שהטלפון מצלצל ריצ' אוטומטית אומר בעברית מושלמת ובמנגינה "שבת שלום, מה נשמע? מה העניינים? סבבה
3 comments:
מאיוש! רק עכשיו קראתי את כל מה שכתבת בחודשיים האחרונים כי לא ידעתי שזה קיים.. איזה כייף לקרוא!הייתי בשוק על הגזענות.. במדינה נאורה כמו אנגליה? בכל מקרה נשמע שממש טוב לך! אני מחכה מאוד כבר ליום שלישי שאת חוזרת ונהיה כל המשפחה ביחד (זה מרגיש כאילו כבר שנים זה לא קרה)
טוב אני לא יודעת אם עוד תקראי את זה לפני שאת באה.. אבל אנחנו נתראה בעוד כמה ימים (: אוהבת...
Hi, nice blog :)
I lived in London last year, and whenever I got tired of the city- I went to the countryside. I love the English countryside, and your blog makes me miss it :)
[found your blog via M's 'What If' blog]
מאיה! מה קורה? אני מתגעגעת לפוסטים שלך... מתי את חוזרת לכפר?
Post a Comment