ראיתי סרט קצר שיצר קצין אנטי-גזענות במועצה של המחוז שלנו. מחוז קטן, חקלאי. כמעט כולם אנגלים-לבנים. הזרים הכמעט יחידים כאן הם ממזרח אירופה (כמובן שכולם נקראים פולנים, אפילו אם הם מבולגריה). בסרטון רואיינו נציגי משפחות רוב האנגלים הלא-לבנים שחיים במחוז, בסה"כ פחות מעשרה אנשים: אנגלים דור שני מהודו ופקיסטן, תורכי לשעבר, צועניה, וכמה דור שלישי שחורים או מעורבים. ראיתי אותו יחד עם בחורה מקומית שהכירה או לפחות זיהתה חצי מהמרואיינים (הם די בולטים כי יש כל כך קצת).
כולם סבלו וסובלים מגזענות החל מגן הילדים, דרך בית הספר וכלה במקום העבודה. קללות ברחוב כמעט באופן יומיומי ואפילו מכות. בחור שחור סיפר איך כשישב על ספסל במרכז העיר, באמצע היום, מישהו ניגש אליו והורה לו לקום מהספסל. בחורה יפהפייה אחת, נראתה אשכנזיה לגמרי, סיפרה איך היו מתייחסים אליה בתיכון כי היא חצי שחורה. בחור אחר, שהגיע לכאן מתורכיה והתחתן עם מקומית, סיפר שנאלץ לעזוב את עבודתו במפעל אחרי שהמנהל שלו אסר עליו להגיע לעבודה עם חולצה של נבחרת אנגליה. בחור אחר, מוצא הודי שנולד בלונדון, סיפר איך צועקים עליו ברחוב לחזור למקום שממנו הגיע. לא נראה לי שהם מתכוונים ללונדון. כולם הסבירו איך הם לא מגיבים כי הם יודעים שזה רק ירע את המצב. הרבה סיפרו איך הם קוראים למשטרה כשמנפצים להם בקבוקים בחצר בשילוב צעקות גזעניות, והמשטרה אומרת שזה לא "פשע שנאה". רואיינו גם בעלי תפקידים אבל לא היה נשמע כאילו מתייחסים יותר מדי לתופעה.
אחד השיאים מבחינתי היה כשגברת מבוגרת, אנגליה-לבנה, אמרה שהיא מקווה שהמחוז לא יהפוך לרב-תרבותי כי זה יקלקל את מאגר הגנים שלהם. נשים כמוה מחייכות אלי ברחוב כל פעם שאני בעיר. איך הן היו מתייחסות אלי אם היו יודעות שאני, רחמנא ליצלן, יהודיה?
המנהלת של האנגלי, אנגליה-לבנה, נשואה לאפריקאי. הם החליטו כבר מזמן לא לחיות ביחד בהרפורדשייר בדיוק בגלל זה. כשהיא סיפרה על זה בפעם הראשונה חשבתי שזה קצת מוזר, בימינו. וגם שאם אנשים לא יעמדו על שלהם שומדבר לא ישתפר. עכשיו אני הרבה יותר מבינה אותה. גם בגלל שהסרט העלה את הגזענות שכאן מעל לפני השטח, וגם בגלל שאני חושבת שקל לי לבקר אותה – לי אין בעיה ללכת יד ביד עם האנגלי. לוקח זמן עד שמבינים שאני זרה, זה לא קופץ מיד לעין. וגם כשמבינים, חושבים שאני אמריקאית או ספרדיה – שומדבר לא נוראי כמו פָּאקִי (ככה קוראים כאן לאנשים ממוצא הודי או פקיסטני) או פָּיְיקִי (הכינוי לצוענים אנגלים). אפילו כשהם כבר מבינים שאני ישראלית לוקח הרבה זמן להסביר (למי שרוצה לשמוע) שאני יהודיה, מבחינתם זה ברור שאני כמוהם. אם היא ובעלה ילכו כאן יד ביד ברחוב, בשעת הסגירה של הפאבים, מאוד יכול להיות שזה יגמר רע.
